עבירות, סמים והליכים טיפוליים
עו"ד פלילי בחיפה והצפון מורן שלזינגר
לפי סעיף 82 לחוק העונשין, התשל"ג-1977 אם הורשע אדם ובית המשפט נוכח כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כהגדרתם בפקודת הסמים מסוכנים [נוסח חדש],התשל"ג-1973, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו מבחן שבמסגרתו יעבור טיפול בקהילה. צו כאמור, יכול להינתן גם כאשר בית המשפט בוחר שלא להרשיע את הנאשם וגם אם תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי.
צו מבחן יינתן רק אם הנאשם הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו; כאשר מצבו של הנאשם מצדיק טיפול והוא נמצא מתאים לטיפול; וכן נעשו סידורים שיאפשרו לו לקבל את הטיפול על-פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לעניין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.
בבש"פ 11/1981 מדינת ישראל נ' אשר סוויסה (להלן: "הלכת סויסה"), בית המשפט העליון קבע כי ככלל העיתוי המתאים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש. עם זאת כאשר הנאשם החל בגמילה עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר; כאשר פוטנציאל הליך השיקום גבוה וכאשר יש בהליך הטיפולי לתת מענה למסוכנות הנובעת מהעצור, הרי שניתן לשלוח את העצור להליך שיקומי עוד בשלב המעצר.
בית המשפט העליון קבע בעניין סוויסה, שמספיקה הצטברותם של שניים מהחריגים לעיל, על מנת שבית המשפט יסטה מהכלל המשפטי, לפיו הליך טיפולי ייבחן לאחר גזר הדין.
כאשר בוחן בית המשפט את היתכנותו של הליך טיפולי חלף הליכי המעצר הוא ייבחן האם הליך הנאשם התחיל הליך גמילה טרם מעצרו, סיכוי הצלחת הטיפול ומידת התאמתו ומוכנותו להליך גמילה, גילו של הנאשם והזדמנויות שניתנו לו בעבר, האם יש בחלופת הגמילה כדי לאיין או להקהות את עילת המעצר, סוג העבירות המיוחסות לנאשם, עברו הפלילי של הנאשם, השלב בו נמצא התיק העיקרי והזמן שנותר עד סיומו, גזר הדין הצפוי לנאשם אם יורשע, נכונות מוסד מתאים לקלוט את הנאשם.
יש לזכור כי העיקרון הבסיסי ביותר של דיני המעצרים הוא כי הכלל הוא החירות והמעצר הוא החריג. הכלל הוא החופש והמעצר בטרם התקיים משפט ובטרם הרשעה הוא החריג לכך (דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589, 649). לפי הלכת סויסה, שהינה ההלכה המחייבת כיום, מעצר הינו הכלל והשחרור לחלופה טיפולית הינה החריג.
בבש"פ 6504/03 מדינת ישראל נ' חביב, פ"ד נז(5), 865:
"ראוי הוא, כי נחזור למושכלות ראשונים. מצוות המחוקק – והיא זו הקובעת במישור התיאורטי והמעשי גם יחד – כי אף בהתקיים עילת מעצר, אין לעצור נאשם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר ולהסיר את החשש לשלום הציבור בתנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות. אכן, ישנן עבירות, ובכללן עבירות סמים, אשר מטבען מעוררות חשש למסוכנות, שלא ניתן להסירו בחלופת מעצר, אף לא במוסד גמילה. דא עקא, שזוהי הכללה. מאליו מובן הוא, כי ההכרעה היא לעולם אינדיבידואלית. כך, יש ויהיה צורך לעצור נאשם בעבירות סמים גם אם עברו נקי, והיפוכו של דבר, מקום שבית-המשפט השתכנע, כי ניתן להסיר את החשש למסוכנות על-ידי גמילה במוסד סגור, ניתן יהיה לקבוע חלופת מעצר גם אם לנאשם עבר פלילי. עיקר בעינַי הוא, כי על המדינה לשים לנגד עיניה, כי המעצר אינו מיועד להעניש את הנאשם, אף אין הוא מקדמה לעונש, וכי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ביטל את עילת המעצר, שהייתה מושתתת על הכוח ההרתעתי של המעצר, וכי לנאשם עומדת חזקת החפות".
"... אינני חוששת כלל מהגבלת שיקול-דעתו של בית-המשפט בגזירת-הדין בשל כך שהמשיב אינו נתון במעצר. נהפוך הוא, יש לחשוש מכך ששיקול-דעתו של בית-המשפט בקביעת העונש הראוי לנאשם נפגע, כאשר המשיב נמצא במעצר. שכן, משנעצר נאשם לאחר הגשת כתב האישום, מטיל עליו בית-המשפט ברוב המקרים עונש מאסר אף שייתכן כי היה נמנע מלהטיל עונש זה לולא היה הנאשם עצור. ..."
"אכן, גמילה מוצלחת היא נסיבה מקלה בעלת משקל, וטוב וראוי הוא הן לנאשם והן לחברה, כי בית המשפט יתחשב בה."
המלצות ועדת דורנר - הליכים טיפוליים
על החשיבות שבהליכים טיפוליים עוד בהליכי מעצר נתנה דעתה ועדת דורנר בדו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים:
"שיפור האפקטיביות של הענישה מחייב התייחסות גם לאופן הטיפול בנאשמים לאורך ההליך הפלילי. אף שעניינה של הוועדה הוא במדיניות ענישה של עבריינים, ההכרעות שמתקבלות בהליך הפלילי כולו, ובכללן ההכרעה בדבר שחרורו של הנאשם בערובה, תנאי השחרור והטיפול אותו הוא יקבל כאשר הוא משוחרר בתנאים, משפיעות ישירות גם על רמת הענישה שתוטל בסופו של דבר על הנאשם. לפיכך, אחד האתגרים למערך הענישה הוא למצוא הליכים טיפוליים ומסגרות טיפוליות כבר בשלב הדיון המשפטי בעניינו של הנאשם, בטרם מתן גזר הדין. מסגרות כאלו יהיו במרבית המקרים זולות מהמעצר, פוגעניות פחות ופעמים רבות גם אפקטיביות יותר במניעת עבריינות חוזרת, וחשוב לא פחות, יאפשרו לא אחת להטיל על הנאשם, לאחר הרשעתו ובמקרים המתאימים, עונש שאינו כולל מאסר."
המון פעמים עבירות פליליות נעשות על רקע בעיות התמכרות שונות של הנאשם או העצור ויש מקום להכווין את ההליך הפלילי גם להליך טיפולי, דבר אשר יש בו להשפיע הן על מעצרו של החשוד או הנאשם והן על העונש אשר יושת עליו בסופו של ההליך ולפיכך קיימת חשיבות רבה להסתייעות בעורך דין פלילי מנוסה אשר ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להוביל לקיומו של הליך טיפולי בסופו של ההליך הפלילי או עוד בהליכי המעצר.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה, עורך דין פלילי בקריות, עורך דין פלילי בנהריה, עורך דין פלילי בצפון, עורך דין פלילי בעכו, עו"ד פלילי בחיפה, עו"ד פלילי בקריות, עו"ד פלילי בנהריה, עו"ד פלילי בצפון, עו"ד פלילי בעכו - משרד עורכי דין מורן שלזינגר לשירותך.
לייעוץ התקשרו: 052-528-9081