זכויות נפגע עבירה בהליך הפלילי
עו"ד פלילי בחיפה והצפון מורן שלזינגר
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, הוא חוק שנועד להסדיר באופן ממוקד וכולל את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות, לאורך ההליך הפלילי ומסדיר את זכויותיהם לאורך הליך החקירה, המשפט וריצוי העונש של הפוגע.
בהליך הפלילי רשויות המדינה הן המנהלות את ההליך הפלילי כנגד הנאשם ולא נפגע העבירה. כך למשל חזרתו של נפגע העבירה מתלונתו אינה מפסיקה את ההליך הפלילי, זאת להבדיל מתביעה אזרחית בה הצד התובע יכול לחזור בו מתביעתו בכל שלב של ההליך וההליך האזרחי יפסק. חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה למתלונן בהליך פלילי זכות לקבל מידע על התנהלות ההליך הפלילי ועל זכויותיו בשלבים השונים של ההליך.
זכויות נפגע עבירה בשלב החקירה המשטרתית
במהלך החקירה נפגע עבירה זכאי לקבל מידע בדבר השלב של ההליך הפלילי. כך למשל על מצב הליך החקירה, שחרור או מעצר החשוד וכן הלאה. כאשר מדובר בנפגע עבירה של עבירות מין או הטרדה מינית במהלך החקירה זכאי נפגע העבירה כי חקירתו תיערך על-ידי חוקר ממין מסוים. מעבר לבחירת מין החוקר, נפגע עבירה של עבירות מין או אלימות זכאי כי בעת חקירתו יהיה מלווה באדם.
זכויות נפגע עבירה בשלב המשפט
ככלל דיונים בבית המשפט מתקיימים בדלתיים פתוחות, כאשר אין הגבלה על נוכחות בעת הדיון. ישנם מקרים בהם נקבע בצורה מפורשת כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות למשל דיונים בבית משפט לענייני נוער ובית משפט לענייני משפחה. למעט המקרים המחויבים על-פי חוק קיום דיון בדלתיים סגורות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כך למשל במקרים בהם יש מקום להגן על עניינו של עד.
לנפגעי עבירה קיימת זכות להיות נוכח בדיונים בעניין העבירה שמהם הם נפגעו גם כאשר הינם נערכים בדלתיים סגורות, זאת למעט כאשר מדובר בנאשם שהינו קטין בה הזכות לנוכחות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט המנהל את הדיון. נפגע עבירה יכול להגיע לדיון בדלתיים סגורות עם מלווה לפי בחירתו. על אך האמור, אם נפגע העבירה אמור להעיד בתיק, ככלל הוא לא יורשה להיות נוכח בדיונים המתנהלים בהליך, אלא לאחר עדותו, וזאת על מנת לא לפגום במשקל עדותו.
לבית המשפט ישנו שיקול דעת לחרוג מהוראות החוק ולא לאפשר גם לנפגע עבירה או לאדם המלווה אותו להיות נוכח, אך זאת רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
מעבר לכך לנפגע עבירה ישנה זכות לעיין בכתב האישום נגד הנאשם ולקבל העתק מכתב האישום. לשם כך, על נפגע עבירה לפנות ליחידה התובעת (משטרה או פרקליטות) ולבקש לממש את זכותו. רק בהתקיימם של טעמים מיוחדים לא יתאפשר העיון בכתב האישום.
נפגעי עבירות מין או אלימות זכאים להביע את עמדתם בכתב בנוגע לבקשת נאשם לעיכוב הליכים פליליים בעניינו. רק במקרים בהם להבעת העמדה תהיה פגיעה ממשית בניהול ההליך יהיה ניתן שלא לאפשר לנפגע עבירה להביע את עמדתו לבקשה. בדומה, לנפגע עבירות מין או אלימות ישנה הזכות להביע עמדה לפני הגעה להסדר טיעון עם הנאשם. הרשות התובעת צריכה לקחת בחשבון במסגרת שיקוליה את עמדת נפגע העבירה, אך היא אינה מחויבת להחליט בהתאם לעמדה המוצגת. גם כאן במקרים שישנו חשש כי מתן זכות להבעת עמדה תהיה פגיעה ממשית בניהול ההליך יהיה ניתן שלא לאפשר לנפגע העבירה להביע את עמדתו להסדר.
זכויות נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש
כל נפגע עבירה כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, זכאי למסור לתביעה הצהרה בכתב על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בעקבות הפגיעה. נפגע העבירה יעביר את הצהרתו בדבר הפגיעה והנזקים שנגרמו לו לתובע אשר מנהל את התיק בעניינו והוא חייב להציג בפני בית המשפט, כחלק מטיעוניו לעונש, את הצהרת הנפגע. יש לדעת כי הנפגע יכול להיקרא להעיד על ההצהרה שנתן ויכול גם להיחקר נגדית בדבר הצהרתו.
במידה ונפגע עבירה בעבירות מין, אלימות חמורה או המתה מסכים בית המשפט יכול להורות על עריכת תסקיר נפגע עבירה בעניינו. התסקיר נערך על-ידי עובד סוציאלי מטעם שירות המבחן ומטרתו לעמוד על מצבו של נפגע העבירה. נפגע עבירה שהוכן בעניינו תסקיר לא יעיד בנוגע אליו ולא ייחקר בגינו.
פיצויים לנפגע עבירה בהליך הפלילי
במסגרת גזר הדין, רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם יפצה את נפגע העבירה בגין הנזק או הסבל שנגרם לו כתוצאה מהעבירה בה הורשע. נפגע העבירה יכול לתבוע עצמאית מן הנאשם פיצויים במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ו/או תביעה אזרחית נפרדת.
תביעה אזרחית – נפגע העבירה יכול לתבוע, ככל אדם, תביעה אזרחית רגילה, ללא קשר לקיום ההליך הפלילי. תביעה זו ניתן להגיש בכל שלב בכפוף לדיני ההתיישנות הרגילים.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים - נפגע העבירה יכול להגיש תביעה נגררת מכח סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט אשר קובע כי במידה והורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו ונגדו בלבד תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה. תביעה זו ניתן להגיש תוך 90 יום מיום שהפך פסק הדין המרשיע לחלוט.
סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, כאשר הוראות סעיף זה אינן חלות על ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.
על פי סעיף 42ג' לפקודת הראיות, הנתבע אינו רשאי לסתור את תוכנו של פסק הדין הפלילי או של ראיה שכבר הוגשה או נשמעה במסגרת ההליך הפלילי, אלא ברשות בית המשפט. כלומר לרב כל שנותר לנפגע העבירה להוכיח הוא את גובה הנזק אשר נגרם לו.
נפגעת מעבירה פלילית? פנה לעורך דין פלילי על מנת שידאג כי ישמרו כל זכויותייך במהלך ההליך הפלילי.