עו"ד פלילי בנהריה מורן שלזינגר

פקודת התעבורה מגדירה אדם שנהג תחת השפעת משקאות משכרים ואדם שנהג תחת השפעה של סמים מסוכנים כאדם אשר עבר עבירה של נהיגה בשכרות. על אף שהחוק אינו יוצר מדרג בין נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים ונהיגה תחת השפעה של סמים מסוכנים, בתי המשפט רואים חומרה יתרה בנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, אשר מעבר לנהיגה תחת השפעת סמים מהווה עבירה עצמאית על-פי פקודת הסמים המסוכנים.

​

פקודת התעבורה מגדירה אדם אשר נמצא בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן בכל כמות שהיא כ"שיכור". להבדיל מנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים אשר מוגדרת לפי ריכוז האלכוהול הנמצא בגוף, נהיגה תחת השפעת סמים הינה אסורה בכל כמות שהיא וכאמור מהווה עבירה בפני עצמה.

כפי שנקבע בע"פ 398/04 מדינת ישראל נ' בניאשווילי, (20.12.2004), "בניגוד לאלכוהול, חל איסור מוחלט על השימוש בסמים מסוכנים, בכל כמות שהיא, ואף נקבע בחוק כי הדבר מהווה עבירה... השימוש בסמים מסוכנים נאסר כליל... כל נהג העובר על איסור זה, מקים נגדו חזקה שהינו נוהג כשהוא נתון תחת השפעתם של סמים, ומכאן ואילך עובר אליו הנטל להפריך חזקה זו...".

​

כלומר, מרגע שנמצא בגופו של אדם סם מסוכן או תוצר חילוף של סם מסוכן קמה חזקה כי הוא נהג תחת השפעה של סמים. אותו אדם יכול להביא ראיות המלמדות על מידת ההשפעה של הסם עליו, כי צריכת הסם אצלו היא מקרה חריג, השפעת הסם עליו מינורית ועוד.   

​

יש לציין כי לפני שנת 2005, עת תוקנה פקודת התעבורה, היה על התביעה להוכיח השפעה של הסמים על הנהיגה. כיום, כאמור, אין צורך להוכיח השפעה של הסמים ודי לתביעה להוכיח כי בגופו של אותו אדם נמצא סם או תוצר חילוף של סם, או/אז עובר הנטל אל הנאשם להפריך חזקה זו. 

​

דרישה לבצע בדיקת שתן:

​

המקור החוקי לדרישת ביצוע בדיקת שתן מצוי בהוראות בסעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה:

​

64ב(ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).

​

הנה כי כן על מנת ששוטר יהא ראשי לדרוש ביצוע בדיקת שתן או בדיקת דם צריך שתתקיים אחת משתי עילות הקבועות בחוק: מעורבות בתאונת דרכים או קיומו של חשד סביר כי הנהג שיכור. כאשר לא מדובר במי שמעורב בתאונת דרכים לצורך ביצוע בדיקת שתן או בדיקת דם נדרש חשד סביר כי אותו אדם שיכור. חשד סביר יכול לקום בעקבות התנהגותו של הנהג כגון דיבור איטי, התנהגות רדומה, החזקת סמים, נהיגה באופן המעורר חשד, קבלת מידע מודיעיני ועוד.

​

חשוב לדעת כי על השוטר המבקש את נטילת הבדיקה להסביר את מטרת נטילת הבדיקה, כמו כן להסביר כי קיימת חובה לנהג להיבדק וכן להסביר לנהג כי אם יסרב לביצוע הבדיקה, ובהתאם להוראות סעיף ד לפקודת התעבורה, יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי פקודת התעבורה. לא התקיים חשד סביר להיות הנהג תחת השפעת סמים ולא נתן אותו נהג את הסכמו לביצוע הבדיקה – רשאי הוא לסרב לה.

​

כאמור לעיל, מבחינת החוק קיימת זהות בין נהג הנמצא נוהג תחת השפעת סם ונהג הנמצא נוהג תחת השפעת משקה משכר. יחד עם זאת, רמת הענישה מחמירה יותר במקרה של נהיגה תחת השפעת סם שעונשה כולל שלילת רישיון לתקופה מינימאלית של שנתיים (כאשר המדובר בעבירה ראשונה) ויכול להגיע לתקופה מינימאלית של ארבע שנים (כאשר המדובר בעבירה שנייה). במקרה של עבר תעבורתי עשיר ייתכן ועל אותו נהג ייגזר עונש של מאסר בפועל. יתרה מכך, לאחר הרשעה בעבירות סמים, משרד הרישוי יכול שלא לאפשר חידוש רישיון למשך תקופה של שנה מיום ההרשעה.