חקירה משטרתית

לכל אדם, בין אם מדובר בפעם הראשונה שבה הוא נדרש לחקירה ובין אם מדובר במי שנחקר בעבר, המדובר בסיטואציה שמעמידה את הנחקר בלחץ נפשי לא מבוטל. יש לזכור כי קיים פער אינהרנטי בין החוקר אשר בידיו מידע מלא אודות האירוע הנחקר לבין הנחקר המתבקש למסור את גרסתו. 

​

בעת החקירה המשטרתית לנחקרים זכויות אשר משתנות לפי מעמדם בחקירה כעדים או חשודים:

​

• הזכות לקבל אזהרה בדבר זכות השתיקה: נחקר אשר נחקר כחשוד, מה שמכונה כנחקר "תחת אזהרה", קיימת הזכות לדעת כי הוא נחקר כחשוד וכפועל יוצא מכך עומדת לזכותו זכות השתיקה. ישנם מקרים בהם נחקר יחל את חקירתו כעד לאירוע ובמהלכה יהפוך לחשוד.  

• זכות השתיקה: לנחקר אשר נחקר כחשוד קיימת זכות השתיקה. להבדיל, נחקר שהוא עד עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית, הוא ראשי לסרב לענות על שאלות שיש בהן כדי להעמידו בהאשמה עצמית.  

• הזכות לקבל מידע בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין: קיימת חובה על הרשות החוקרת ליידע חשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין. 

• הזכות להיוועץ בעורך דין: כאשר חשוד מבקש להיוועץ בעורך דין טרם החקירה הרשות החוקרת מחוייבת להמתין לבואו של עורך דין, במידה וזה מודיע כי יגיע תוך פרק זמן סביר.   

במהלך חקירה משטרתית משתמשים החוקרים באסטרטגיות שונות בניהן הפעלת לחץ נפשי על הנחקר, שימוש במה שמכונה כאסטרטגיית 'שוטר טוב' ו'שוטר רע', ביצוע עימות מול קורבן העבירה או עדים אחרים, עימות הנחקר עם ממצאים נוספים הנמצאים ברשות החוקר מסדר זיהוי ועוד. בכל אלו כפופה הרשות החוקרת למגבלות אשר מתיר לה החוק. כך למשל מותר לחוקר להפעיל במידה לחץ נפשי על נחקר אך אסור לה לאיים עליו. בדומה, אין ללכת שבי אחר הבטחות כאלה או אחרות של חוקר להפחתה בעונש תמורת הודאה– המדובר בהבטחה שאין בסמכותו לקיים.