נקראת לחקירה משטרתית – מהם זכויותייך וכיצד יש להתנהג

• הזכות לקבל אזהרה בדבר זכות השתיקה: נחקר אשר נחקר כחשוד, מה שמכונה כנחקר "תחת אזהרה", קיימת הזכות לדעת כי הוא נחקר כחשוד וכפועל יוצא מכך עומדת לזכותו זכות השתיקה. ישנם מקרים בהם נחקר יחל את חקירתו כעד לאירוע ובמהלכה יהפוך לחשוד.   

• זכות השתיקה: לנחקר אשר נחקר כחשוד קיימת זכות השתיקה. להבדיל, נחקר שהוא עד עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית, הוא ראשי לסרב לענות על שאלות שיש בהן כדי להעמידו בהאשמה עצמית.    

• הזכות לקבל מידע בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין: קיימת חובה על הרשות החוקרת ליידע חשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.     

• הזכות להיוועץ בעורך דין: כאשר חשוד מבקש להיוועץ בעורך דין טרם החקירה הרשות החוקרת מחוייבת להמתין לבואו של עורך דין, במידה וזה מודיע כי יגיע תוך פרק זמן סביר.   

​

התייעצות עם עורך דין פלילי עוד בשלב זה הינה קריטית שכן יש ביכולתו להעמיד כל נחקר על זכויותיו בחקירה ולייעץ לו כיצד ואיך לנצל את זכויותיו. יש לזכור כי כל מה שנאמר בחקירה משטרתית מתועד ויכול בעתיד לשמש בהליך פלילי. ישנם מקרים בהם יהא כדאי לחשוד לשמור על זכות השתיקה ולא לשתף פעולה עם הרשות החוקרת.

​

חקירה משטרתית, אף במעמד כנחקר שאינו חשוד, הוא אירוע לא נעים בו הנחקר נחשף לעיתים ללחצים וחוסר יכולת להתמודד עם החקירה. במהלך חקירה משטרתית משתמשים החוקרים לעיתים רבות באסטרטגיות שונות בניהן הפעלת לחץ נפשי על הנחקר, שימוש במה שמכונה כאסטרטגיית 'שוטר טוב' ו'שוטר רע', ביצוע עימות מול קורבן העבירה או עדים אחרים, עימות הנחקר עם ממצאים נוספים הנמצאים ברשות החוקר מסדר זיהוי ועוד.

​

בכל הפעולות המצוינות לעיל כפופה הרשות החוקרת למגבלות אשר מתיר לה החוק. כך למשל מותר לחוקר להפעיל במידה לחץ נפשי על נחקר אך אסור לה לאיים עליו. כאן יש לציין כי לרשות החוקרת יש יכולת במקרים מסוימים לשקר לנשאל או להציג לו מצג שווא, זאת על מנת לגרום לו לשתף פעולה בחקירה. אין ספק כי מדובר בשלב קריטי בהליך הפלילי, כאשר התוצרים של החקירה הפלילית עוברים הלאה לרשות התובעת שעל בסיסם יקבע האם יוגש כתב אישום ואם כן בגין אילו עבירות, ואם ייסגר תיק החקירה ואם כן באיזו עילת סגירה.    

       

ליווי של עורך דין פלילי בשלב זה הינו משמעותי ביותר ויכול להשפיע על המשך ההליך כולו.