top of page

חקירה משטרתית מהם הזכויות ואיך להתנהג בחקירה משטרתית:

אחד האמצעים העיקריים העומדים לרשות המשטרה הינו תשאול (חקירה) של עדים וחשודים. המשטרה מוסמכת, לשאול כל אדם, ובכלל זה את החשוד, שאלות לצורך בירור העובדות.  מעבר לתשאול של עדים וחשודים למשטרה אמצעים נוספים לבירור העובדות כגון תצפיות, עריכת חיפושים, ממצאים פורנזיים כגון טביעות אצבע או דנ"א ועוד. בשלב החקירה למשטרה קיימת סמכות לבצע מעצר ראשוני של חשוד [הנקרא 'מעצר ימים'], אשר הינו אמצעי אשר מופעל על חשוד לצורך חקירה, מניעת שיבוש הליכי חקירה, סיכון שלום הציבור ועוד. החלטה האם לעצור חשוד במעצר ימים נעשית לרוב לאחר קבלת גירסתו לאירוע בגינו הוא חשוד.   

 

עם סיום החקירה המשטרתית, לאחר איסוף הראיות, מועבר כל חומר החקירה מהמשטרה לרשות התובעת אשר מורכבת בעיקר מהתביעה המשטרתית והפרקליטות. התובע אשר מקבל לידיו את תיק החקירה הוא זה אשר יקבע האם יוגש כתב אישום, האם ייסגר התיק ואם הוחלט על סגירת התיק על עילת הסגירה (חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות).

 

בין אם אדם חשוד בביצוע עבירה או נקרא לחקירה כעד מדובר בחוויה שאינה פשוטה כלל וכלל בעיקר לאנשים שאינם מורגלים לעולם זה. מעבר לכך, משום דברים שנאמרו בחקירה משטרתית יש השלכות רחבות הן על המשך ההליך הפלילי והן על המארג הראייתי שימצא כנגד החשוד בפלילים ישנה משמעות אדירה לניצול מירבי את הזכויות אשר נתונות לכל נחקר בחקירה משטרתית ובעיקר למי שנחקר תחת אזהרה.

זכויות עד וחשוד בחקירה משטרתית

הזכות לקבל אזהרה בדבר זכות השתיקה:

נחקר אשר נחקר כחשוד, מה שמכונה כנחקר "תחת אזהרה", קיימת הזכות לדעת כי הוא נחקר כחשוד וכפועל יוצא מכך עומדת לזכותו זכות השתיקה. זכות השתיקה אומרת כי החשוד רשאי לא לענות כלל לשאלות אשר נשאלות על-ידי החוקרים על מנת שהוא לא יפליל את עצמו. יובהר כי הזכות באה להגן על החשוד עצמו ולא על אי הפללת מעורבים אחרים.

יש לדעת כי ישנם פעמים בהם נחקר יחל את חקירתו כעד לאירוע ובמהלכה יהפוך לחשוד בביצוע העבירה. במצב כזה ברגע שהחוקר משנה את מצב הנחקר מעד לחשוד עליו להזהירו בהתאם ולחשוד קמה הזכות לשתוק. החוקר חייב לוודא כי הנחקר מבין את מצבו ואת הזכות הקיימת לו. לאי הקפדה על יידוע בדבר הזכות לשתוק ישנה משמעות להמשך ההליך הפלילי.      

זכות השתיקה:

כאמור לנחקר אשר נחקר כחשוד קיימת זכות השתיקה. להבדיל, נחקר שהוא עד עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית. המשמעות הינה כי הוא ראשי לסרב לענות על שאלות שיש בהן כדי להעמידו בהאשמה עצמית. גם כאן הזכות הינה אישית, להגנה על הפללה של הנחקר עצמו ולא של מעורבים נוספים.

    

הזכות לקבל מידע בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין:

קיימת חובה על הרשות החוקרת ליידע חשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין וזאת לפני שהוא מתחיל בחקירה.     

הזכות להיוועץ בעורך דין:

כאשר חשוד מבקש להיוועץ בעורך דין טרם החקירה הרשות החוקרת מחוייבת להמתין לבואו של עורך דין, במידה וזה מודיע כי יגיע תוך פרק זמן סביר. יש לדעת כל מה שנאמר בין חשוד לעורך דינו נשאר חסוי תחת חסיון עו"ד-לקוח. התייעצות עם עורך דין פלילי עוד בשלב זה הינה קריטית שכן יש ביכולתו להעמיד כל נחקר על זכויותיו בחקירה ולייעץ לו כיצד ואם לנצל את זכויותיו. יש לזכור כי כל מה שנאמר בחקירה משטרתית יכול בעתיד לשמש בהליך פלילי וישנם מקרים בהם יהא כדאי לחשוד לשמור על זכות השתיקה.

במהלך חקירה משטרתית משתמשים החוקרים באסטרטגיות שונות בניהן הפעלת לחץ נפשי על הנחקר, שימוש במה שמכונה כאסטרטגיית 'שוטר טוב' ו'שוטר רע', ביצוע עימות מול קורבן העבירה או עדים אחרים, עימות הנחקר עם ממצאים נוספים הנמצאים ברשות החוקר מסדר זיהוי ועוד. בכל אלו כפופה הרשות החוקרת למגבלות אשר מתיר לה החוק. כך למשל מותר לחוקר להפעיל במידה לחץ נפשי על נחקר אך אסור לה לאיים עליו. בדומה, אין ללכת שבי אחר הבטחות כאלה או אחרות של חוקר להפחתה בעונש – אין זה בסמכותו. ליווי של עורך דין פלילי לאורך הליך החקירה עצמו חשוב ביותר שכן הוא עומד לצד הנחקר מסביר לו את זכויותיו וממליץ לו כיצד עליו לפעול.           

מהצלחות המשרד:

לייעוץ התקשרו: 052-528-9081

המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי
bottom of page