עו"ד פלילי בחיפה מורן שלזינגר

באופן גס ניתן לחלק את ההליך הפלילי לארבעה שלבים עיקריים: חקירה, העמדה לדין, משפט, הליכי ערעור ומשפט חוזר - הסתייעות בעורך דין פלילי בחיפה מכל אחד מן השלבים הינה חשובה ומומלצת ביותר. 

​

הליך פלילי מתחיל כאשר נודע לרשות החוקרת, המשטרה, כי נעברה עבירה. בדרך כלל הדבר מגיע לידיעת של המשטרה על-ידי תלונה של המתלונן אך לא רק. ברגע שנודע למשטרה כי נעברה עבירה חובה עליה לפתוח בחקירה (למעט בעבירות שאינן פשע שאז קיימת סמכות לקצין בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור באם מצא כי אין עניין לציבור בהעמדה לדין או שקיימת רשות אחרת המוסמכת לחקור).

​

אחד האמצעים העיקריים העומדים לרשות אחד מתחנות המשטרה בצפון (חיפה עכו קריות ונהריה) הינו תשאול (חקירה) של עדים וחשודים. המשטרה מוסמכת, לשאול כל אדם, ובכלל זה את החשוד, שאלות לצורך בירור העובדות.  מעבר לתשאול של עדים וחשודים למשטרה אמצעים נוספים לבירור העובדות כגון תצפיות ועריכת חיפוש. בשלב החקירה למשטרה קיימת סמכות לבצע מעצר ראשוני של חשוד [הנקרא 'מעצר ימים'], אשר הינו אמצעי אשר מופעל על חשוד לצורך חקירה, מניעת שיבוש הליכי חקירה, סיכון שלום הציבור ועוד.

​

עם סיום החקירה המשטרתית, לאחר איסוף הראיות, מועבר כל חומר החקירה מהמשטרה לרשות התובעת אשר מורכבת בעיקר מהתביעה המשטרתית והפרקליטות. התובע אשר מקבל לידיו את תיק החקירה הוא זה אשר קובע האם יוגש כתב אישום, האם ייסגר התיק ואם הוחלט על סגירת התיק על עילת הסגירה. יצוין, כי בעבירות מסוג פשע, כלל, קיים לנאשם זכות לשימוע בטרם יוגש כנגדו כתב האישום.    

הוגש כתב אישום באחד מבתי המשפט בצפון (חיפה עכו או קריות) נפתח שלב המשפט. כתב האישום מפרט את העובדות שמגבשות את העבירה ואת סעיפי החיקוק שהופרו. בשלב המשפט משנה החשוד את מעמדו לנאשם ומקבל את כל חומר החקירה בענייננו. כמו כן, בשלב הגשת כתב האישום באם קיימת עילה למעצרו של הנאשם התביעה תגיש בקשה ל'מעצר עד תום ההליכים', שהוא למעשה בקשה של הרשות התובעת להותיר את הנאשם עצור עד סיום ההליך הפלילי כנגדו.  

​

תחילת ההליך הפלילי נפתח בהקראה של כתב האישום. לפני תשובת הנאשם לכתב האישום הוא יכול להעלות טענות מקדמיות הנוגעות כלל להליך ולא לראיות כנגדו כגון  טענת "כבר נשפטתי", התיישנות, חנינה, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה ועוד. אם נדחו  טענותיו המקדמיות של הנאשם, עליו להשיב לאשמה - הנאשם יכול להודות בעובדות כתב האישום, לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות. עובדות בהן הודה הנאשם יראו אותן כמוכחות כלפיו. יוזכר כי נטל הבאת הראיות כמו גם נטל השכנוע מוטל כלל על התביעה  וכדי להרשיע נאשם על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו.

​

לאחר ההקראה מגיע שלב "פרשת התביעה", בה מציגה התביעה את כל ראיותיה. עם סיום הבאת ראיות התביעה מכריז התובע "אלו עדיי". לאחר פרשת התביעה יכול הנאשם לטעון כי "אין להשיב לאשמה", כי התביעה לא הוכיחה, אך לא לכאורה, את האשמה כנגדו "no case to answer". אם לא נטענה או לא התקבלה הטענה מתחילה "פרשת ההגנה". העד הראשון של ההגנה הינו הנאשם. הנאשם אינו חייב להעיד, אך הימנעותו לעשות כן יכול להוות חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש סיוע. אחרי הנאשם מעדים יתר עדי ההגנה.

​

בסיום שמיעת הראיות מגיע שלב הסיכומים, כאשר הראשונה לסכם הינה התביעה ולאחריה הנאשם. לאחר שלב הסיכומים נותן בית המשפט את הכרעת הדין. לומר, קובע האם הנאשם זכאי או אשם ואם אשם באילו עבירות הוא מורשע. הורשע הנאשם מגיע שלב הטיעונים לעונש שבו שני הצדדים טוענים בפני בית המשפט מהו העונש ההולם שיש להטיל על הנאשם ובית המשפט קובע מהם העונשים שיוטלו.  

​

לאחר סיום המשפט שני הצדדים רשאים לערער על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. בערעור הצדדים יכולים להעלות את כל יתר טענותיהם כנגד פסק הדין כמו גם ההליך וניהולו. עם זאת, בית המשפט של הערעור רשאי לדחות ערעור גם אם הוא קיבל טענה שנטענה, אם הוא סבור שלא נגרם עיוות דין.

​

על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור ניתן לערער ברשות גם לפני בית המשפט העליון. כמו כן ניתן לבקש לקיים דיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון שנקבע בהרכב של שלושה שופטים או יותר, במקרה שההלכה שנפסקה בדיון הראשון  היא חדשנית או מעוררת קושי מיוחד. עם מיצוי זכויות הערעור – תם ונשלם ההליך הפלילי. פסק הדין כעת חלוט. עם זאת, במקרים חריגים ביותר רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט שהוא מינה להורות על קיום משפט חוזר.