שחרור ממעצר - מעצר עד תום ההליכים - ראיות לכאורה

מהן ראיות לכאורה לצורך מעצר עד תום ההליכים?

​

באשר לתנאי הראשון, התקיימותן של ראיות לכאורה, בחינת התשתית הראייתית נעשית על בסיס החומר הגולמי אשר מוצג בפני בית המשפט אשר טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית. ההלכה היא כי בשלב זה בית המשפט בוחן רק את הפוטנציאל ה-הוכחתי של חומר החקירה, ואין הוא קובע ממצאים מזכים או מרשיעים.

​

"כידוע, בשלב הארכת המעצר עד תום ההליכים כל שעל בית המשפט לבחון הוא האם קיימת תשתית לכאורית להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו. תשתית לכאורית כאמור אינה דורשת הוכחת אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר כי אם בחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה. ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן איפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, ותוך קביעת אמינותן ומשקלן - יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר."

​

בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996).

 

בשלב זה בית המשפט אינו נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות, אלא אם מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. בשלב זה אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד.

​

שלב בחינת הראיות לכאורה לצורך מעצר עד תום ההליכים הינו חשוב ביותר. קביעה כי התשתית הראייתית הינה תשתית חלשה מצדדת בבחינת חלופת מעצר. קיימת "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהיפך, ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד-משמעיות יותר, ובהתקיים שאר התנאים להורות על מעצר, כך תקטן הנכונות להסתפק בחלופת מעצר.

​

ייצוג על-ידי עורך דין במעצר עד תום ההליכים

​

סוגיית המעצר עד תום ההליכים הינה משמעותית ביותר בהליך הפלילי ויש בה כדי להשליך על המשך ההליך כולו ולפיכך חשוב לקבל ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה אשר ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להוביל לשחרורו של הנאשם.