תוספות ראייתיות

עו"ד פלילי בחיפה והצפון מורן שלזינגר

ישנם מקרים בהם החוק או הפסיקה קבעו כי לא ניתן לבסס הרשעה על בסיס עדות יחידה ודרוש לצורך הרשעה קיומה של תוספת ראייתית. תוספת ראייתית הינה ראיה נוספת, משנית, שתפקידה להגביר את מהימנות העדות, אשר לגביה קיים חשד. התוספות הראייתיות הקיימות הינן סיוע, חיזוק ודבר מה נוסף.

תוספות ראייתיות

סיוע

מתי נדרש?

עדות שותף לעבֵרה שהוא עד מדינה (ס' 54א(א) לפקודת הראיות)

עדות קטין שמוסר חוקר נוער (ס' 11 לחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים); שתיקת נאשם לא תהיה סיוע בעניין זה לפי ס' 162 לחסד"פ)

עדות אדם עם מוגבלות שאינו מוסר עדות בבית המשפט (ס' 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה).

עד יחיד בעבֵרות המרדה ופרסומי המרדה (ס' 135(ב) לחוק העונשין)

עד יחיד בעבֵרת עדות שקר (ע"פ 675/81 מדינת ישראל נ' אלבזיז, פ"ד לו(3) 265 (1982))

במקרים האמורים עולה חשש כי העד מעליל על הנאשם עלילת שווא, ולכן יש צורך להבטיח את אמיתות דבריו. על מנת שתוספת תהיה סיוע עליה להיות ראיה שמקורה נפרד ועצמאי ממקור הראיה הראשית; מסבכת את הנאשם באחריות לביצוע העבֵרה; מתייחסת לעניין ממשי השנוי במחלוקת בין הצדדים.

דוגמאות לסיוע: שתיקת נאשם (למעט במקרים שמדובר בסיוע לעדות קטין או לוקה בנפשו או בשכלו); ראשית הודיה; פרטים מוכמנים במקרים מסוימים; ראיה אחת שצריכה סיוע עשויה לסייע לראיה אחרת שדורשת סיוע, למשל עדויות של עדי מדינה שונים יכולים להוות סיוע אחת לשניה.

חיזוק

מתי נדרש?

אמרת חוץ של עד (ס' 10א(ד) לפקודת הראיות)

עדות שותף לעבֵרה (ס' 54א(א) לפקודת הראיות), למעט בעבֵרות שוחד והימורים (ס' 296, 232 לחוק העונשין)

עדות קטין בן פחות מ-12 (ס' 55(ב) לפקודת הראיות)

עדות של אדם המוגבל בשכלו שלא הוזהר לומר אמת (ס' 18(ב) לחוק הליכי חקירה והעדה)

עדות יחידה של הנפגע בעבֵרת מין שנעברה בקטין ושהוארכה לגביה תקופת ההתיישנות, והתלונה הוגשה למשטרה לאחר זמן רב (ס' 354(א1), (ד) לחוק העונשין)

גם כאן חוששים לאמיתות דברי העד, אך החשש קטן יותר מאשר במקרים שבהם נדרש סיוע. לכן החיזוק הינה ראיה שמקורה אינו חייב להיות נפרד או עצמאי ממקור הראיה הראשית; מאמתת את הראיה הראשית; מתייחסת לפרט רלוונטי לעבֵרה, ולאו דווקא שנוי במחלוקת.

דוגמאות לחיזוק: אי שיתוף פעולה בחקירה; שתיקת נאשם.

דבר מה נוסף

מתי נדרש?

אמרת חוץ של נאשם (ע"פ 3/49 אנדרלסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ב 589 (1949)).

החשש הוא שנאשם הודה מתוך לחץ פנימי או חיצוני במעשה שלא עשה ולכן נדרשת הוכחה לאמיתות דבריו. דבר מה נוסף הינה ראיה ישירה או נסיבתית; חיצונית להודאה; מאשרת במידת מה את תוכן ההודאה ומצביעה על אמיתותה, אך לא בהכרח על אשמת הנאשם.

דוגמאות לדבר מה נוסף: שחזור; ידיעת פרטים מוכמנים; ראיות נסיבתיות מפלילות; אמרת חוץ בכתב של עד שהוגשה לפי ס' 10א; שתיקת נאשם במשפטו (ברע"פ 4142/04 מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי, קבע בית המשפט העליון כי שתיקת נאשם במשפטו עשויה לשמש כדבר מה נוסף אך מדובר במקרים חריגים).

* הנחיות היועץ המשפטי לממשלה - שתיקת נאשם

לסיכום, במקרים מסוימים החוק או הפסיקה קבעו כי על מנת להרשיע על בסיס עדות יחידה יש צורך בתוספת ראייתית. עוצמת התוספת הראייתית הנדרשת בכל מקרה תלויה בהתאם לעוצמת הראיה אשר אותה היא באה לאמת.