עיכוב ומעצר בהליך הפלילי
עו"ד פלילי בחיפה והצפון מורן שלזינגר
סעיף 5 לחוק כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
סעיף 8 לחוק כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") מעגן את היכולת להגביל את חירותו של אדם על-ידי עיכובו או מעצרו.
סעיף 1 לחוק המעצרים קובע כי "אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו". סעיף זה קובע למעשה שדרישת החוקיות הפורמלית "אלא בחוק" הקבועה בחוק היסוד – חלה גם על מעצר ועיכוב.
עיכוב חשוד או עד בהליך הפלילי
סעיף 66 המעצרים לחוק מגדיר עיכוב במילים:
"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בפרק זה."
משך העיכוב
החוק קובע כי ככלל משך העיכוב לא יעלה על הזמן הסביר הדרוש ובכל מקרה לא יעלה על שלוש שעות. חריג קיים בעיכוב של מעורבים רבים, אז רשאי הקצין הממונה להאריך את העיכוב למשך 6 שעות.
נוהל העיכוב
חובה על השוטר המעכב להזדהות בעת בעיכוב, לומר למעוכב את סיבת העיכוב.
חשוב לדעת – הזדהות ומתן הסבר לסיבת העיכוב הם תנאים לחוקיות העיכוב!
מתי מותר לשוטר לעכב אדם?
החוק מבצע הבחנה בין עיכוב של חשוד לעיכוב של עד. ניתן לעכב חשוד כאשר יש לשוטר יסוד סביר לחשד כי האדם עבר עבירה, או כי הוא עתיד לעבור עבירה העלולה לסכן את בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה. ניתן לעכב חשוד כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ומסור לו מסמכים במקום הימצאו.
השוטר רשאי לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה אם יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או הסתברות גבוהה שעתיד לעבור עבירה, כמפורט לעיל, אם הזיהוי היה בלתי מספק או שלא ניתן לחקור אותו במקו הימצאו.
במידה ולשוטר יש יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה הוא ראשי לעכב כל אדם שיכול למסור לו אינפורמציה הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו. בדומה לחשוד, אם הזיהוי אינו מספק או אם קיים חשש שהאדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להתלוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית עדות.
כאשר לא התקיימו התנאים לסמכות העיכוב, העיכוב אינו חוקי. משמעות הדבר שהמעוכב רשאי שלא לציית להוראות השוטר שעיכב אותו, ואף להשתמש בכוח סביר כדי לממש את חופש התנועה שלו. מנגד, כאשר קיימת סמכות לעכב והאדם מסרב לעיכוב – ניתן לעוצרו ללא צו.
סוגי מעצרים בהליך הפלילי
מעצר ימים הינו מעצר של חשוד בשלב של החקירה המשטרתית. מעצר ימים ככלל נועד לאפשר לרשות החוקרת להמשיך ולחקור את העבירות המיוחסות לחשוד וזאת מבלי הפרעות אשר יכולות לנבוע מהיות החשוד משוחרר.
מעצר ללא צו
בשלב הראשוני שוטר רשאי לעצור חשוד ללא צו מעצר למשך 24 שעות אז חייב להביא את החשוד בפני בית המשפט לצורך הארכת מעצרו. לקצין ממונה קיימת הסמכות להאריך את הבאת החשוד לפני בית משפט ל-48 שעות.
שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר (כל עבירה למעט חטא) כאשר התקיים אחד מאלה:
-
האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
-
יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה;
-
יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת;
-
יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
-
האדם חשוד שעבר אחד מאלה:
(א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
(ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
-
האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור
-
או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית;
לאחר ביצוע המעצר הראשוני על-ידי השוטר מגיע העצור בפני קצין ממונה אשר בודק את החשד שהוביל למעצר, ובסמכותו לשחרר את העצור בערובה או ללא ערובה או לעוצרו. כאמור, תוך 24 שעות מאת מעצרו הראשוני יש להביא את החשוד בפני בית המשפט על מנת שיינתן צו מעצר. אישור בית המשפט יינתן באם ייקבע כי מתקיימים התנאים למעצר עם צו, כפי שיפורטו להלן.
מעצר עם צו
כאשר המעצר הראשוני מבוצע מכוח צו שיפוטי, אין צורך בקיום הליך בפני הקצין הממונה ודי בהבאת החשוד בפני שופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחלוף 24 שעות מעת המעצר בצו.
שופט יורה על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר (כל עבירה למעט חטא) כאשר התקיים אחד מאלה:
-
קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
-
קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
-
בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.
שופט לא יצווה על מעצר אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה אחרת כגון ערובה, מעצר בית ועוד.
פרק הזמן המרבי למעצר ימים הינו 30 יום ברצף, כאשר השופט מוסמך להאריך את המעצר כל פעם ב-15 ימים (למעט בעילת מעצר לצרכי חקירה שם ניתן לבצע הארכה של 5 ימים בכל פעם). אך אם הוגשה הבקשה על-ידי היועמ"ש ניתן להאריך את המעצר עד לתקופה בת 75 ימים, אם לא הוגש כתב אישום בתום 75 ימים בסמכותו של שופט של בית המשפט העליון להאריך את המעצר (אך מדובר במקרים נדירים).
במהלך הדיון בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון כנגד בקשת המעצר, בעצמו או באמצעות עורך דינו. בשלב זה חומר החקירה אינו חשוף בפני החשוד ולא בפני בא כוחו. בדיון בבקשת המעצר רשאי הסנגור לשאול שאלות את נציג המשטרה אך זה יכול לבקש כי תשובתו לשאלה תובא רק בפני בית המשפט מן הטעם שגילוי המידע עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי אחר.
מעצר בשל הצהרת תובע
סעיף 17(ד) לחוק קובע שכאשר חקירת המשטרה הסתיימה, חומר החקירה עובר לפרקליטות או לתביעה המשטרתית (תלוי בחומרת העבירה ובאופיה). תובע אליו הועבר החומר, בדרך כלל קצת לפני סיום החקירה, בוחן אם יש מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום.
התובע יכול להגיש הצהרת תובע, בה הוא מבקש מבית המשפט, שהאריך את המעצר עד כה, להאריכו פעם נוספת על מנת שיוכל ללמוד את החומר בצורה מעמיקה ולנסח כתב אישום. בהצהרת תובע יכול בית המשפט להאריך את המעצר עד חמישה ימים נוספים.
מעצר עד תום ההליכים
להבדיל מבקשת מעצר ימים המוגשת לבית משפט השלום, בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט שלו הסמכות העניינית לדון בעבירות המיוחסות לנאשם. ככלל בקשה זו לא תידון בפני השופט אשר ידון בתיק העיקרי.
תנאים למעצר עד תום ההליכים:
ראיות לכאורה: סיכוי סביר שהראיות כנגד הנאשם לאחר קיומו של ההליך הפלילי יוכיחו את אשמתו.
בבש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (השופט עמית) עמד על הקשר בין חוזק הראיות להגבלת הנאשם:
"קיימת "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר ובחינת חומר החקירה, אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהיפך, ככל שהראיות לכאורה חזקות וחד-משמעיות יותר, ובהתקיים שאר התנאים להורות על מעצר, כך תקטן הנכונות להסתפק בחלופת מעצר"
-
עילת מעצר: קיומה של עילת מעצר כנגד הנאשם כגון חשש לביטחון הציבור, חשש להתחמקות מן הדין. ישנן עבירות בהן קיימת עילת מעצר סטטוטורית בהן אין צורך להוכיח עילת מעצר כגון עבירות סמים ואלימות.
-
היעדר חלופת מעצר: בהתקיימותם של ראיות לכאורה ועילת מעצר על בית המשפט לבחון האם קיימת חלופת מעצר, אשר תשרת את מטרת המעצר ותוביל לפגיעה פוחתה בנאשם. חלופות אפשריות למעצר עד תום ההליכים הינן: מעצר בית תחת פיקוח, מעצר באיזוק אלקטרוני, ערבויות כספיות ועוד. בשלב זה לעיתים לפני מתן החלטה בבקשת המעצר נערך תסקיר של שירות המבחן הבוחן את החלופות הקיימות ומביע עמדתו בפני בית המשפט בדבר החלופות המוצעות ויכולתן לספק כחלופה מתאימה. יצוין כי תסקיר שירות המבחן אינו מחייב את בית המשפט והינו בגדר המלצה.
עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים והגשת כתב האישום כנגד הנאשם זכאי הנאשם לעיין בחומר החקירה נגדו. בשלב זה קיימת חובת ייצוג של סנגור לנאשם ולא ניתן לקיים דיון במעצר עד תום ההליכים כאשר הנאשם לא מיוצג. ככלל, תוך 30 ימים מיום מעצרו של הנאשם יש לקיים את תחילת המשפט – ההקראה ואם תוך 9 חודשים מיום מעצרו בית המשפט לא הכריע את דינו הנאשם ישוחרר.
סוגיית המעצרים הינה משמעותית מאוד בהליך הפלילי ויש בה כדי להשליך על ההליך כולו ולפיכך חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה אשר ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להוביל לשחרורו של הנאשם.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה, עורך דין פלילי בקריות, עורך דין פלילי בנהריה, עורך דין פלילי בצפון, עורך דין פלילי בעכו, עו"ד פלילי בחיפה, עו"ד פלילי בקריות, עו"ד פלילי בנהריה, עו"ד פלילי בצפון, עו"ד פלילי בעכו - משרד עורכי דין מורן שלזינגר לשירותך.
לייעוץ התקשרו: 052-528-9081