שימוע לפני הגשת כתב אישום

עם קבלת ההודעה רשאי החשוד תוך 30 ימים מקבלת ההודעה, להעלות בבקשה מנומקת בכתב את טענותיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו. כלל בקשה מסוג זו תיערך בכתב אך ייתכנו מקרים בהם יעתרו רשויות התביעה לביצוע שימוע בעל פה.

יצוין כי זכות זאת אינה קיימת לחשוד אשר היה נתון במעצר והוגש כנגדו אישום בתקופת מעצרו.  

מכתב השימוע נועד למעשה לשכנע את הרשות התובעת שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד אם באמצעות טיעונים משפטיים ואם באמצעות טיעונים ראייתיים. שימוע יכול להוביל לאי הגשת כתב אישום ואף להשפעה על עילת סגירת התיק.  

הרעיון למתן זכות השימוע כפי שמופיע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה:

​

אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמהן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי להיטיב נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו "יומו בבית-המשפט" להתגונן כלפי האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך כי הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ולא אחת אף להתפרסם, ויש עמם לא אחת גם משום עינויי דין ונפש. כמו כן, יתר זהירות בהגשת כתבי אישום עשויה, בראיה כוללת, להפחית את העומס על המערכת, וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

​

את השימוע יש לבצע טרם קבלת החלטה על הגשת כתב האישום על רשויות התביעה. על אף היעדר קיומה של הלכה של העליון בסוגיה במקרים רבים בוטלו כתבי אישום בשל אי קיום זכות השימוע.   

לצורך ביצוע שימוע על רשויות התביעה להעביר לידי החשוד את עיקרי חומר החקירה. על מנת לנצל את זכות השימוע באופן יעיל הרי שיש להסתייע בעורך דין אשר ידע להעריך ולבחון את חומר הראיות המועבר. כמו גם לפנות בבקשות מתאימות במקרים שלא מועבר כל חומר החקירה הנדרש לצורך ביצוע השימוע. יש לזכור כי ניצול יעיל של זכות השימוע יכול להוביל לאי הגשת כתב אישום ואף להשפיע על עילת סגירת התיק (חוסר אשמה להבדיל מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).