עו"ד מורן שלזינגר - מאמרים
בפקודת המשטרה נקבע ש"משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש". כאשר ככלל אם נודע למשטרה כי נעברה עברה מוטלת עליה חובה לפתוח בחקירה, למעט בעבירות שאינן פשע אז רשאי קצין בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם מצא כי אין עניין לציבור בחקירה או שיש רשות אחרת המוסמכת לחקור את העבירה. בדרך כלל חקירה פלילית מתחילה עם תלונה של אדם, אך לא תמיד כך. רשויות החקירה השונות רשאיות לפתוח בחקירה ביוזמתן, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי.
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, הוא חוק שנועד להסדיר באופן ממוקד וכולל את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות, לאורך ההליך הפלילי ומסדיר את זכויותיהם לאורך הליך החקירה, המשפט וריצוי העונש של הפוגע.
בהליך הפלילי רשויות המדינה הן המנהלות את ההליך הפלילי כנגד הנאשם ולא נפגע העבירה. כך למשל חזרתו של נפגע העבירה מתלונתו אינה מפסיקה את ההליך הפלילי, זאת להבדיל מתביעה אזרחית בה הצד התובע יכול לחזור בו מתביעתו בכל שלב של ההליך וההליך האזרחי יפסק. חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה למתלונן בהליך פלילי זכות לקבל מידע על התנהלות ההליך הפלילי ועל זכויותיו בשלבים השונים של ההליך.
סעיף 66 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (להלן: "החוק") קובע כי ניתן יהיה לעכב אדם כאשר "הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית". ישנם מספר סוגים של עיכובים בהליך הפלילי להלן ננסה להביא סקירה קצרה של העיקרים שביניהם.
תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, מאפשר לחשוד, ובכלל זה גם לתאגיד, לסגור את התיק כנגדו בהסדר מותנה. הסדר מותנה הינו למעשה הסדר בין הרשות התובעת לחשוד אשר לפיו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה/ות המפורט/ות בהסדר ויקיים את התנאים המופיעים בו – לא יוגש כנגדו כתב אישום.
הליך פלילי מתחיל כאשר נודע לרשות החוקרת, שהינה בדרך כלל המשטרה, כי נעברה עבירה. בדרך כלל הדבר מגיע לידיעת של המשטרה על-ידי תלונה של המתלונן אך לא רק. ברגע שנודע למשטרה כי נעברה עבירה חובה עליה לפתוח בחקירה (למעט בעבירות שאינן פשע שאז קיימת סמכות לקצין בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור באם מצא כי אין עניין לציבור בהעמדה לדין או שקיימת רשות אחרת המוסמכת לחקור).
אחד מהרכיבים המשפיעים ביותר על ההליך הפלילי הינם הליכי המעצר אשר משתנים בהתאם לשלב שבו נמצא ההליך הפלילי. מעבר להשפעה הנפשית העצומה הנלווית מטבע הדברים להליכי המעצר, קיומם של אלה משפיעים באופן ישיר על ניהול התיק הפלילי.
כאשר מדובר בעבירות מסוג זה נקבע בשורה של פסקי דין כי "מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים. רק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק, במקרים כאלה, שחרור מן המעצר." בש"פ 4350/09 גנאם חרבאוי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 25.5.09).
זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 7(ג) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מטבע הדברים, ביצוע חיפוש על גופו של אדם, בכליו או בחצרו פוגעת בזכות לפרטיות ולפיכך, ניתן לפגוע בזכות לפרטיות רק באופן מידתי כך שלא תפגע יתר על המידה בזכות לפרטיות.
◄
1 / 1
►