סגירת תיק פלילי – עילות סגירה
עו"ד פלילי בחיפה והצפון מורן שלזינגר
ככלל כאשר חקירת המשטרה מסתיימת תיק החקירה עובר ליחידה התובעת (אשר מורכבת בעיקרה מיחידת התביעות במשטרה או פרקליטות המדינה). עם קבלת ובחינת תיק החקירה היחידה התובעת מקבלת החלטה האם להמשיך עם תיק החקירה בהליך פלילי ולהגיש כתב אישום וכן מהם העבירות בגינן יוגש כתב האישום. במקרים מסוימים ובהתאם לצורך יכולה היחידה התובעת להעביר את תיק החקירה חזרה ליחידה המשטרתית לשם ביצוע של השלמות חקירה. במידה ובחינת תיק החקירה מעלה כי ישנם די ראיות על מנת להגיש כתב אישום התיק יופנה להליך פלילי אלא אם התובע סבור כי אין עניין ציבורי להעמיד לדין.
סגירת תיק פלילי מוסדרת בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").
"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין..."
תיק שנמצא כי אין די ראיות להעמדה לדין ייסגר כנגד החשוד בעילת היעדר אשמה. לפי לשון החוק ניתן לסגור תיק פלילי משני טעמים: חוסר ראיות או היעדר עניין ציבורי בהעמדה לדין.
סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה
היעדר אשמה פלילית קיבל את המשמעות שאין שמץ של ראיות כנגד החשוד, ולמעשה חומרי החקירה אשר נאספו בעניינו מלמדת שאין כל בסיס לחשדות נגדו. בנסיבות אלה, ראוי שהתיק ייסגר ולא יותיר כתם ברישומיו של החשוד, כדברי סעיף 62(ב) סיפא:
"תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".
וכך מנחה פרקליט המדינה את ציבור התובעים בהידרשם לעילת הסגירה - "חוסר ראיות" מול "היעדר אשמה":
"אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה היא "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה היא שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה".
סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות
משמעותו כי לאחר מעבר על חומרי החקירה בתיק ראה התובע כי אין ראיות מספיקות שיביאו להרשעתו של החשוד אם יועמד לדין. חובתו של תובע להגיש כתב אישום רק אם הוא סבור כי יש ראיות אשר יש בהן להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמת החשוד.
סגירת תיק פלילי מהיעדר עניין ציבורי
נקרא גם כ"חוסר עניין לציבור". משמעותו כי על אף שישנם ראיות מספיקות להעמדה לדין הרי שנמצא כי הנסיבות אינן מתאימות להעמדה לדין. לומר, נמצאו ראיות לביצוע העבירה על ידי החשוד, אך חומרת המעשה, נסיבות אישיות של החשוד, שיקולי כוח-אדם של המדינה וכדומה מצדיקים הפסקת ההליך הפלילי, משום שברור שכתוצאה מכך לא ייגרם נזק לאינטרס הציבורי.
מי הגורם המוסמך לסגור תיק פלילי
-
חוקר משטרתי - בנסיבות מסוימות יכול להחליט שלא להמשיך ולחקור את התיק. במקרה שמתקבלת החלטה כזו, התיק ייסגר.
-
תובע משטרתי - בעבירות הנמצאות בסמכותה של התביעה המשטרתית, לתובע המשטרתי הסמכות להגיש כתב אישום או לחילופין לסגור את התיק במידה שמתקבלת ההחלטה שלא להעמיד לדין את החשוד.
-
פרקליט מפרקליטות המדינה - בעבירות הנמצאות בסמכותה של פרקליטות המדינה, לפרקליט המטפל בתיק הסמכות להגיש כתב אישום או לחלופין לסגור את התיק במקרה שמתקבלת ההחלטה שלא להעמיד לדין את החשוד.
ערר על סגירת התיק או על עילת הסגירה
במקרה והוחלט על סגירת התיק היחידה המשטרתית תעביר לחשוד והן לנפגע העבירה, במידה וישנו, מכתב המודיע על סגירת התיק ואת עילת הסגירה. החל מ-1 בינואר 2019 עילת הסגירה תינתן רק לחשוד בעבירת מין או אלימות. חשוד בעבירה אחרת רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות פנייה למשטרה.
על החלטה לסגור את התיק יכול נפגע העבירה לערער בתוך 30 יום מקבלת מכתב היידוע על סגירת התיק. בדומה, חשוד יכול לפנות בבקשה מתאימה ומנומקת לשינוי עילת סגירה.
חשוב לדעת כי במקרים שבהם התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות או חוסר עניין לציבור, רישום התיק הסגור וסיבת הסגירה יתועדו ברישום משטרתי של החשוד.
סגירת תיק בהסדר מותנה
דרך נוספת לסגירת תיק פלילי הינה סגירת התיק בהסדר מותנה. תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, מאפשר לחשוד, ובכלל זה גם תאגיד, לסגור את התיק כנגדו בהסדר מותנה, בו למעשה נערך הסדר בין הרשות התובעת לחשוד אשר אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים המופיעים בו – לא יוגש כנגדו כתב אישום.
תנאים אשר יכולים למצוא מקומם בהסדר יכולים לכלול בין היתר התחייבות להימנע מביצוע עבירה (שלא תעלה על שנה), פיצוי לאוצר המדינה (עד לסך של 14,400 ₪), פיצוי לנפגע העבירה (עד לסך של 14,400 ₪), עמידה בתנאי תכנית טיפול, הימצאות בפיקוח קצין מבחן ועוד.
בטרם חתימה על הסדר מותנה לחשוד קיימת זכות לעיון בחומר חקירה ובטיוטת כתב אישום אם אינו זהה למתואר בהסדר.
עמד החשוד בתנאי ההסדר ייסגר התיק כנגדו בעילה של "סגירה בהסדר" ולא יוטל עליו הסטיגמה של רישום פלילי.
היועץ המשפטי לממשלה קבע בהנחיה שפורסמה נסיבות שבהן ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה, כגון נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה, חלוף זמן רב מביצוע העבירה, והתנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה, לרבות שיתוף פעולה שלו עם רשויות האכיפה, תוצאות העבירה ועוד.
בהנחיה נקבע, כי ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה רק בעבירת מסוימות, בעבירות מסוג חטא או עוון או בעבירה מסוג פשע (אשר כרגע לא מוחלות עבירות...). ההנחיה קובעת כי ככלל ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה בעבירות קלות, או בנסיבות ביצוע מקלות, באופן שמטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה.
עוד נקבע בהנחיה כי בשלב הראשון יחול החוק רק על התובעים בפרקליטות וכן על תובעים המוסמכים לנהל תיקים בעבירות של תכנון ובנייה ומשרד הכלכלה. חוק הסדר מותנה לא יחול בשלב ההתחלתי על תיקי משטרה, בשל קשיי היערכות ומגבלות תקציב. לגבי תיקים אלו נדחה מועד יישום החוק ליום 1.3.16.
תנאי סף להחלת הסדר מותנה:
-
העונש המתאים לדעת התובע אינו כולל מאסר בפועל.
-
לחשוד אין עבר פלילי בחמש שנים לפני ביצוע העבירה נשוא ההסדר.
-
קיומן של ראיות מספיקות לאישום נושא ההסדר.
ככל ונחקרתם כחשודים בביצוע עבירה פלילית יש מקום לפנות לעורך דין פלילי על מנת שינסה למצות את האפשרות לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה האפשריות. ליווי של עורך דין פלילי לאורך ההליך ימקסם את האפשרות של סגירת התיק.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה, עורך דין פלילי בקריות, עורך דין פלילי בנהריה, עורך דין פלילי בצפון, עורך דין פלילי בעכו, עו"ד פלילי בחיפה, עו"ד פלילי בקריות, עו"ד פלילי בנהריה, עו"ד פלילי בצפון, עו"ד פלילי בעכו - משרד עורכי דין מורן שלזינגר לשירותך.
לייעוץ התקשרו: 052-528-9081