top of page

בקשת חנינה מנשיא המדינה


סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, מקנה לנשיא המדינה סמכות לחון עבריינים או להקל בעונשם על-ידי הפחתתם או המרתם.

כאשר אדם הורשע ונגזר דינו ניתן לפנות אל נשיא המדינה בבקשת חנינה מנומקת מדוע עליו להשתמש בסמכותו, להתערב ולשנות את תוצאות ההליך הפלילי. באופן עקרוני אין מניעה לפנות בבקשת חנינה עוד לפני שההליך הפלילי הסתיים, אך טיפול בשלב זה יהיה נדיר. מקרה מוכר בו השתמש הנשיא בסמכותו לחון עבריינים לפני תחילתו של הליך פלילי הינה פרשת קו 300.


פניה אל הנשיא הינה נפרדת מההליך הפלילי ואינה בגדר ערכאת ערעור נוספת. סמכות החנינה של הנשיא תינתן רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם ישנם נסיבות יוצאות דופן המצדיקות את התערבותו.



מי יכול לפנות בבקשת חנינה?


פניה אל הנשיא הינה נפרדת מההליך הפלילי ואינה בגדר ערכאת ערעור נוספת. סמכות החנינה של הנשיא תינתן רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם ישנם נסיבות יוצאות דופן המצדיקות את התערבותו.

כל אדם יכול, ישירות או באמצעות בא כוחו, לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה על מנת שיתערב בעניינו.


באלו עניינים ניתן לבקש חנינה?


1. הקלה בעונש מאסר

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, או להמירם בעונשים אחרים. כמצוין לעיל בקשת חנינה של הקלה בעונש מאסר תיעשה רק לאחר שהסתיימו כל ההליכים הפליליים בעניינו של המבקש. בקשות להקלה בעונש מאסר יתקבלו רק במקרים חריגים כאשר ישנו שינוי בנסיבות לאחר מתן גזר הדין אשר מצדיק את התערבות הנשיא.

2. הקלה בפסילה מלנהוג

נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, ובעונשי פסילה על תנאי שהושתו בבית המשפט, להבדיל מפסילה מנהלית.

3. הקלה בקנסות כלליים

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים על ידי בית משפט במסגרת הליך פלילי בלבד, להבדיל מהליך מנהלי או מקנס המוטל על ידי רשות אחרת.

4. הקלה בקנסות תעבורה

נשיא המדינה מוסמך להקל בקנסות המוטלים בגין עבירות תעבורה, בין על ידי בית המשפט או המשטרה.

הקלה בקנסות חנייה המוטלים על ידי פקחי עייריה אינה במסגרת סמכות הנשיא אלא בסמכות הלשכה המשפטית בכל עייריה.

5. קציבת מאסר עולם

נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונש מאסר עולם שהוטל ולהעמידו על תקופת מאסר מוגדרת. ככלל מעשה הקציבה יעשה אך ורק לאחר סיום כל ההליכים המשפטים (כולל בקשה לדיון נוסף ובקשה למשפט חוזר) ובחלוף שבע שנים לפחות מיום תחילת המאסר. חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשנ"א-2001 קובע כי בבקשות מסוג זה תמליץ ועדה בראשות שופט בדבר החנינה. סמכות הנשיא בבקשות מסוג זה מוגבלת לקיצור תקופת המאסר לתקופה שלא תפחת מ-30 שנה.

6. קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי

נשיא המדינה מוסמך לקצר תקופת ההתיישנות ו/או תקופת מחיקה החלות על הרשעה או על הליך שהסתיים בהחלטה ללא הרשעה. יש לציין כי לא ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה בדבר תיקים פתוחים (מב"ד) או תיקים אשר נסגרו בחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. להרחבה בדבר האפשרות לסגירת תיקים אלו ראו מאמר בדבר סגירת תיק פלילי.



בקשה לחנינה מוגשת ללשכת נשיא המדינה המחלקה המשפטית. מחלקת החנינות של לשכת הנשיא אוספת מידע רלוונטי נוסף אודות המבקש (כגון מידע בדבר התנהגותו בבית הסוהר) אותו היא מצרפת למידע אשר צורף לבקשת החנינה. לאחר בחינת כל המידע בדבר המבקש מגבשת מחלקת החנינות של לשכת הנשיא המלצה בדבר בקשת החנינה אותה היא מעבירה ללשכתו של שר המשפטים אשר מוחזרת חזרה למחלקת החנינות לאחר שחוות הדעת נבחנה אושרה ונחתמה. לאחר מכן עוברת המלצת שר המשפטים ללשכת נשיא המדינה למתן החלטתו. נשיא המדינה עובר על הבקשה ומחליט האם להיעתר לה או לא.

משום שקבלת בקשה לחנינה מנשיא המדינה היא בקשה שתתקבל רק במקרים מיוחדים בהם יש נסיבות יוצאות דופן הרי שישנה חשיבות להגיש בקשה מנומקת המלווה בכל המסמכים הנדרשים ולפיכך ישנה חשיבות לבצע את הליך הבקשה באמצעות עורך דין פלילי מנוסה בהגשות בקשות חנינה.


 

מהצלחות המשרד:



 

מאמרים נוספים העשויים לעניין אותך:


 








המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי

פוסט אחרון
פוסטים אחרונים
  • LinkedIn Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
bottom of page