מעשה מגונה בפומבי

מעשה מגונה בפומבי הינו עבירה לפי סעיף 349 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") שהינו בעל שתי חלופות:

"(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו- מאסר שנה."

"(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים."

מהו מעשה מגונה?

"מעשה מגונה" מוגדר בסעיף 348(ו) לחוק - "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". על הגדרת "מעשה מגונה" קבע השופט זילברג בע"פ 315/58 היועץ המשפטי נ' ג'בארה, פ"ד יג 565, בעמ' 566, כי:

"המונח 'מעשה מגונה' אינו נתון להגדרה ממצה ומדוייקת. דבר זה אין לך בו אלא מקומו ושעתו, והשקפות החברה בה מבוצע המעשה. ברוב המכריע של המקרים - אך לא תמיד ממש - מצוי במעשה זה יסוד של יצרי מין...".

השאלה האם התנהגות מקיימת את הגדרת "מעשה מגונה" אם לאו, נבחנת מנקודת מבט מוסרית- אובייקטיבית, בהתבסס על השקפות החברה האם מעשה הינו מעשה מגונה. לומר, מעשה שעל פי השקפות החברה הינו מעשה בעל אלמנט מגונה או שיש בו אלמנט של מיניות גלויה (למשל אוננות). אם נעשה מעשה שבעיני ה'אדם הסביר' הינו מעשה מגונה הרי שייכלל בהגדרה.

ביצוע מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני אינו דורש התקיימות של תוצאה ולפיכך אין דרישה כי הושג גירוי סיפוק או ביזוי מיני ודי בעשיית מעשה שיש בו כדי לגרום גירוי סיפוק או ביזוי מיני.

מתי ייחשב מעשה ככזה שנעשה בפומבי?

המונח "פומבי" מוגדר בסעיף 34כד לחוק, ולו שתי חלופות-

(1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

(2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה"

המונח "מקום ציבורי" מוגדר אף הוא בסעיף 34כד לחוק - "דרך, בניין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית המשפט היושב בפומבי"

מתי ייחשב מעשה ככזה שנעשה בפני אדם אחר?

די בפוטנציאל כי האחר עלול להיות בנוכחות קרובה המאפשרת ראייה בפועל לצורך התקיימות דרישה זו. כלומר, גם אם אף אחד לא ראה את ביצוע המעשה יתקיים הרכיב של בפני אדם אחר. די בכך שעשויים להיות אנשים בסביבתו של הנאשם העשויים לראות את המעשה. קביעה זו עולה בקנה אחד עם פרשנותה התכליתית של החקיקה, אשר כוונתה למנוע מצב בו ייחשף אדם בעל כורחו וללא הסכמתו למעשה מגונה שמבצע אחר [ר' ת"פ 6834/06 מדינת ישראל נ' חיון אריה (פורסם בנבו 5.7.2007)].

היסוד הנפשי - מעשה מגונה בפומבי

היסוד הנפשי בהגדרת עבירת המעשה המגונה כולל שאיפה להשגת שלוש מטרות חלופיות שהינן - גירוי מיני, סיפוק מיני או ביזוי מיני. משמע, שמעשי הנאשם נעשו "לשם" השגת המטרה. די בהשגת מטרה אחת מבין השלוש על-מנת לומר כי התקיים היסוד הנפשי בעבירה.