מחיקת רישום פלילי
אין צורך להכביר במילים על הפגיעה הנגרמת לשמו של אדם בעקבות קיומו של רישום פלילי ועל ההשלכות העתידיות של רישום זה. רישום פלילי נותר במקרים בהם נחקר אדם כחשוד ולא הוגש כתב אישום ובמקרים בהם הוגש כנגד אדם כתב אישום והוא הורשע בדין, בשני המקרים נותר רישום במאגרי משטרת ישראל. ההבדל בין השנים נעוץ במאגר בו נשמר המידע: בעוד והרשעתיו הקודמות של אדם מופיעות ב'רישום הפלילי', רישום על תיקי חקירה אשר נסגרו (שלא בעילת חוסר אשמה) או תיקי חקירה אשר נותרו תלויים ועומדים נמצא תיעוד ב'רישום משטרתי'.
מובן מאליו כי קיומו של רישום פלילי חמור מקיומו של רישום משטרתי, אך אין להקל ראש אף בהשלכותיו של האחרון. קיומו של רישום פלילי מגביל יכולותיו של אדם לעסוק במקצועות רבים.
הורשעת בהליך פלילי – כלל רישום זה אינו נותר לנצח וקיימת לו תקופת התיישנות ותקופת מחיקה אשר בסופה נמחק הרישום הפלילי.
תקופת התיישנות: תקופת ההתיישנות החלה על הרשעות נגזרת מהעונש אשר הושת על-ידי בית המשפט וגיל הנאשם (קטין או בגיר):
בגיר:
עד שנת מאסר בפועל: 7 שנים
עד חמש שנות מאסר בפועל: 10 שנים
למעלה מחמש שנות מאסר בפועל: כפל התקופה אשר הוטלה על ל-15 שנים
עונש אחר כגון קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה: 7 שנים.
קטין:
עד שלוש שנות מאסר בפועל: 5 שנים
עד חמש שנות מאסר בפועל: 7 שנים
למעלה מחמש שנות מאסר בפועל: 10 שנים
עונש אחר כגון קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה: 3 שנים.
תקופת ההתיישנות מתחילה עם תום תקופת המאסר. לאחר שתמה תקופת ההתיישנות של הרשעה חלה תקופת המחיקה ורק גופים מסוימים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע על הרשעה זו.
תקופת מחיקה: כלל תקופת המחיקה הינה 10 שנים מתום תקופת התיישנות. במקרים מסוימים לא קיימת תקופת התיישנות וחלה ישירות תקופת מחיקה:
רישום פלילי של קטין שעבר עבירה טרם הגיעו לגיל 14: 5 שנים.
רישום פלילי של קטין שעבר עבירה (מסוג עוון) בין גילאי 14-16: 3 שנים.
כאשר העונש שהוטל הינו פיקוח קצין מבחן בלבד: 5 שנים.
הליך שנסתיים באי הרשעה ושהוטל בו עונש שירות לציבור והתחייבות להימנע מביצוע עבירה נוספת: 5 שנים.
הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער: 5 שנים.
יש לציין כי קיימות עבירות בהן לא תחול התיישנות או מחיקה כגון עבירות שעונשן מאסר עולם.
אחת מסמכויותיו של נשיא המדינה היא להעניק חנינה ולאפשר מחיקה של רישום פלילי, או לקצר את תקופת ההתיישנות עבורה. סמכות החנינה של הנשיא מיועדת אך ורק למקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות המצדיקות היעתרות לבקשה. טעמים אשר ישקלו בעת הגשת בקשת חנינה הינם: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, מצב כלכלי, תרומה מיוחדת לחברה ועוד.
משום שכאמור בקשות מסוג חנינה יתקבלו במשורה ישנה חשיבות בעריכת בקשה מנומקת המלווה בכל המסמכים הרלוונטיים ולצורך כך יש להסתייע בשירותיו של עורך דין פלילי.
כאמור, ברישומי המשטרה קיים מאגר נוסף של 'רישום פנימי' הכולל תיקי חקירה תלויים ועומדים וותיקי חקירה סגורים (אשר לא נסגרו מעלית חוסר אשמה). במקרים כאלו אין זה מתחייב כי הרישום יוותר במאגר ובמקרים מתאימים רשאי ראש האגף לחקירות ולמודיעין להורות על ביטול הרישום.
בין הקריטריונים אשר ישקלו בבקשה לביטול רישום תיק סגור יהיו: הזמן שחלף מאז התרחשות האירוע, כמות הרישומים הפליליים על שם המבקש, מהות העבירות וחומרתן ועוד.
דרך נוספת להביא לביטול הרישום המשטרתי הינו הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק – ראה הרחבה בבקשה לסגירת תיק פלילי. תיקים אשר נסגרו מחוסר אשמה להבדיל מחוסר ראיות או היעדר עניין לציבור, לא יותיר רישום משטרתי.
מהצלחות המשרד:
מאמרים נוספים העשויים לעניין אותך:
מחפש עורך דין פלילי בחיפה, עורך דין פלילי בקריות, עורך דין פלילי בנהריה, עורך דין פלילי בצפון,עורך דין פלילי בעכו, עו"ד פלילי בחיפה, עו"ד פלילי בקריות, עו"ד פלילי בנהריה, עו"ד פלילי בצפון,עו"ד פלילי בעכו - משרד עורכי דין מורן שלזינגר לשירותך.
המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי
