שימוע לפני הגשת כתב אישום
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, קובע את זכותו של חשוד בעבירת פשע לקבל הודעה בדבר העברת חומר בחקירה בעניינו לרשות התביעה. החוק לא שולל אפשרות לביצוע שימוע גם בעבירות עוון או חט, אך הדבר מסור לשיקול דעתה של הרשות התובעת.
עם קבלת ההודעה רשאי החשוד תוך 30 ימים מקבלת ההודעה, להעלות בבקשה מנומקת בכתב את טענותיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו. כלל בקשה מסוג זו תיערך בכתב אך ייתכנו מקרים בהם יעתרו רשויות התביעה לביצוע שימוע בעל פה.
יצוין כי זכות זאת אינה קיימת לחשוד אשר היה נתון במעצר והוגש כנגדו אישום בתקופת מעצרו.
מכתב השימוע נועד למעשה לשכנע את הרשות התובעת שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד אם באמצעות טיעונים משפטיים ואם באמצעות טיעונים ראייתיים. שימוע יכול להוביל לאי הגשת כתב אישום ואף להשפעה על עילת סגירת התיק.
הרעיון למתן זכות השימוע כפי שמופיע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה:
אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמהן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי להיטיב נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו "יומו בבית-המשפט" להתגונן כלפי האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך כי הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ולא אחת אף להתפרסם, ויש עמם לא אחת גם משום עינויי דין ונפש. כמו כן, יתר זהירות בהגשת כתבי אישום עשויה, בראיה כוללת, להפחית את העומס על המערכת, וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.
את השימוע יש לבצע טרם קבלת החלטה על הגשת כתב האישום על רשויות התביעה. על אף היעדר קיומה של הלכה של העליון בסוגיה במקרים רבים בוטלו כתבי אישום בשל אי קיום זכות השימוע.
לצורך ביצוע שימוע על רשויות התביעה להעביר לידי החשוד את עיקרי חומר החקירה. על מנת לנצל את זכות השימוע באופן יעיל הרי שיש להסתייע בעורך דין אשר ידע להעריך ולבחון את חומר הראיות המועבר. כמו גם לפנות בבקשות מתאימות במקרים שלא מועבר כל חומר החקירה הנדרש לצורך ביצוע השימוע. יש לזכור כי ניצול יעיל של זכות השימוע יכול להוביל לאי הגשת כתב אישום ואף להשפיע על עילת סגירת התיק (חוסר אשמה להבדיל מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
חוסר אשמה – כאשר התובע מגיע למסקנה כי החשוד כלל לא ביצע עבירה.
חוסר ראיות - כאשר התובע סבור שאין בידיו די ראיות להוכיח את אשמת החשוד, אף שהוא לא משוכנע שהחשוד לא ביצע עבירה.
חוסר עניין לציבור – כאשר התובע סבור שיש בידיו די ראיות להוכיח את אשמת החשוד אך הוא סבור כי אין אינטרס ציבורי מספק להעמדה לדין או שיש אינטרס ציבורי שלא להעמיד לדין.
כאשר תיק נסגר בשל 'חוסר אשמה' הדבר אינו מותיר כל רישום בגיליון הרישום הפלילי של החשוד, בעוד וסגירת התיק בשל 'חוסר ראיות' ו'חוסר עניין לציבור' מותירות רישום עד לתום תקופת ההתיישנות של העבירה האמורה. רישום זה יכול להיות בעוכריהם של חשודים במשך שנים רבות ולפיכך קיימת חשיבות לעילת סגירת התיק ב'חוסר אשמה'.
מהצלחות המשרד:
מאמרים נוספים העשויים לעניין אותך:
מחפש עורך דין פלילי בחיפה, עורך דין פלילי בקריות, עורך דין פלילי בנהריה, עורך דין פלילי בצפון,עורך דין פלילי בעכו, עו"ד פלילי בחיפה, עו"ד פלילי בקריות, עו"ד פלילי בנהריה, עו"ד פלילי בצפון,עו"ד פלילי בעכו - משרד עורכי דין מורן שלזינגר לשירותך.
המידע המופיע באתר אינו בגדר ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי
