חקירה משטרתית

כאשר נודע למשטרה כי נעברה עברה מוטלת עליה חובה לפתוח בחקירה, למעט בעבירות שאינן פשע אז רשאי קצין בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם מצא כי אין עניין לציבור בחקירה או שיש רשות אחרת המוסמכת לחקור את העבירה.

אחד האמצעים העיקריים העומדים לרשות המשטרה הינו תשאול (חקירה) של עדים וחשודים. המשטרה מוסמכת, לשאול כל אדם, ובכלל זה את החשוד, שאלות לצורך בירור העובדות. בעת החקירה המשטרתית לנחקרים זכויות אשר משתנות לפי מעמדם בחקירה כעדים או חשודים:

הזכות לקבל אזהרה בדבר זכות השתיקה: נחקר אשר נחקר כחשוד, מה שמכונה כנחקר "תחת אזהרה", קיימת הזכות לדעת כי הוא נחקר כחשוד וכפועל יוצא מכך עומדת לזכותו זכות השתיקה. ישנם מקרים בהם נחקר יחל את חקירתו כעד לאירוע ובמהלכה יהפוך לחשוד.
זכות השתיקה: לנחקר אשר נחקר כחשוד קיימת זכות השתיקה. להבדיל, נחקר שהוא עד עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית, הוא ראשי לסרב לענות על שאלות שיש בהן כדי להעמידו בהאשמה עצמית.
הזכות לקבל מידע בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין: קיימת חובה על הרשות החוקרת ליידע חשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.
הזכות להיוועץ בעורך דין: כאשר חשוד מבקש להיוועץ בעורך דין טרם החקירה הרשות החוקרת מחוייבת להמתין לבואו של עורך דין, במידה וזה מודיע כי יגיע תוך פרק זמן סביר.

התייעצות עם עורך דין פלילי עוד בשלב זה הינה קריטית שכן יש ביכולתו להעמיד כל נחקר על זכויותיו בחקירה ולייעץ לו כיצד ואם לנצל את זכויותיו. יש לזכור כי כל מה שנאמר בחקירה משטרתית יכול בעתיד לשמש בהליך פלילי וישנם מקרים בהם יהא כדאי לחשוד לשמור על זכות השתיקה. ליווי של עורך דין פלילי בשלב זה הינו משמעותי ביותר ויכול להשפיע על המשך ההליך כולו.

במהלך חקירה משטרתית משתמשים החוקרים באסטרטגיות שונות בניהן הפעלת לחץ נפשי על הנחקר, שימוש במה שמכונה כאסטרטגיית 'שוטר טוב' ו'שוטר רע', ביצוע עימות מול קורבן העבירה או עדים אחרים, עימות הנחקר עם ממצאים נוספים הנמצאים ברשות החוקר מסדר זיהוי ועוד. בכל אלו כפופה הרשות החוקרת למגבלות אשר מתיר לה החוק. כך למשל מותר לחוקר להפעיל במידה לחץ נפשי על נחקר אך אסור לה לאיים עליו. בדומה, אין ללכת שבי אחר הבטחות כאלה או אחרות של חוקר להפחתה בעונש – אין זה בסמכותו.